"חמשת אורחי התודעה"/ "חמשת המכשולים" (The Five Hindrances) הם חמישה מצבי תודעה מרכזיים אותם אנחנו יכולים לפגוש במהלך תרגול המדיטציה. הם מקשים על היכולת שלנו להיות נוכחים בצורה בהירה ולהישאר מרוכזים בחוויה של הרגע הזה. הופעת האורחים המדוברים היא תופעה אוניברסלית ולכן הסיכוי שכל אחד מאיתנו יארח אחד מהם (או שניים, או יותר...) במהלך התרגול הוא בהחלט גבוה.
אז מי הם חמשת האורחים?
כמיהה והשתוקקות
התנגדות וסלידה
עייפות וערפול (קהות חושים)
חוסר שקט ודאגה
ספק וחוסר וודאות
הבודהיזם מציע לנו מספר דרכי פעולה לאירוח כמה שיותר מודע ומרחיב:
זיהוי/הכרה (recognize): קודם כל נזהה ונכיר בקיומו של אורח מסוים בתודעה שלנו.
קבלה (Acceptance): נקבל את האורח, כפי שהוא ברגע הזה (גם אם היינו רוצים שכבר יילך...).
חקירה מתוך סקרנות (investigating): ננסה להבין איך אנחנו חווים את הגוף והתודעה בנוכחות האורח ונבדוק- מבחינה גופנית: האם התחושה נעימה? לא נעימה? משתנה? מבחינה רגשית: איזה רגשות מצב התודעה מעלה בי? מבחינה אנרגטית: האם יש תחושה של הצפה? עומס? או אולי ריחוף? מבחינה קוגניטיבית: איזה אמונות או סיפורים אנחנו מספרים לעצמינו כשמצב התודעה נוכח? מבחינה מוטיבציונית: האם עולה בי דחף לפעול או דווקא ישנה תקיעות?
ננסה להכיר יותר מקרוב כל אחד מהאורחים ונדבר גם על דרכי התמודדות ספציפיות עם כל אחד מהם:
כמיהה והשתוקקות:
השתוקקות הופכת למכשול כשאנחנו רוצים משהו יותר מכל, נאחזים בו, נצמדים אליו ולא מרפים. הבעיה בהשתקוקקות היא כשהיא מזיקה לנו בדרך כלשהי, או כשפשוט אין לה תועלת עבורינו ברגע הזה. למשל- הרצון לאכול הוא בריא וחשוב, אבל אם אנחנו יושבים במדיטציה ורק חושבים על הפיצה שנזמין אחרי התרגול, אז מדובר במכשול שכדאי לשים לב אליו.
איך נוכל להתמודד עם ההשתוקקות?
אפשר להתמקד באירעיות של הדבר לו אנחנו משתוקקים - כמה זמן ישאר הסיפוק לאחר שנקבל את הדבר המיוחל? (ככל הנראה לא הרבה...)
כשאנחנו משתוקקים לדבר שמזיק לנו, כמו למשל עישון סיגריות, אפשר להתמקד בהשלכות של הדבר לו אנחנו משתוקקים (למשל עישון- פגיעה בריאות, בשיניים, סיכוי לחלות במחלות שונות וכו').
התנגדות וסלידה:
משמעות ההתנגדות והסלידה היא לרצות שדברים לא יהיו בדרך שהם כרגע. היא כוללת את הרצון לשנות את המציאות והניסיון להרחיק מאיתנו את הגורם שמהווה עבורינו סלידה.
איך נוכל להתמודד עם הסלידה?
אפשר לצמצם את המיקוד לדבר אחד פשוט, כמו לספור את הנשימות. מהצד השני, יש רגעים שבהם נרגיש שדווקא הרחבת המיקוד תועיל לנו יותר ואז נוכל למשל להפנות את תשומת הלב לצלילים שמגיעים מבחוץ, או לשים לב לגוף שלנו באופן כללי.
שינוי בנקודת המבט: סלידה פעמים רבות מובילה לתשומת לב יתרה לתכונה/גורם מסוים שמרגיש לנו לא נעים. לכן אפשר לנסות להתמקד בדברים בחיוביים שקיימים באותו גורם.
מצב של סלידה לרוב מכווץ וסוגר אותנו, לא נותן לנו חופש ומרחב. לכן אפשר לנסות למקד את תשומת הלב בהרפיית הפנים, הבטן ושאר חלקי הגוף.
עייפות וערפול:
בתרגול אנחנו רוצים לפתח תודעה שלוה אך ערנית בו זמנית. שלווה גדולה מדי ללא ערנות יכולה להוביל אותנו בקלות לארץ החלומות... 😊 מצד שני, ערנות גדולה מדי ללא שלווה יכולה להוביל אותנו לתחושת מתח ומחשבות בלתי פוסקות על העבר או העתיד... לכן- נשאף לשלווה וערנות יחד.
העייפות יכולה להגיעה אלינו למשל בעקבות חיי יום- יום מאוד עמוסים שלא מאפשרים לנו מנוחה. כך ברגע שאנחנו יושבים בשלווה ללא תזוזה, היא מתחילה להיות מורגשת (כמו "נפילת מתח"). היא יכולה גם להסתיר מאחוריה התנגדות- לשהיה במצב לא נעים, למפגש עם דבר שאנחנו לא רוצים להתבונן בו ועוד.
איך נוכל להתמודד עם העייפות?
מטרה: בתרגול מדיטציה (כמו גם בחיים עצמם), כשאין לנו מטרה, האנרגיה לפעמים מתחילה לשקוע.. ואז אנחנו יכולים לרגיש עייפות. לכן אם אנחנו חשים עייפות בתרגול אפשר לקבוע לנו מטרות - למשל, להיות בתשומת לב מלאה ב-10 הנשימות הבאות.
תעסוקה: התודעה שלנו אוהבת תעסוקה, וכשאין לה תעסוקה היא מתחילה להיות מנומנמת.. לכן ננסה למצוא לה תעסוקה- למשל לבחון את צורת הישיבה שלנו, את הנשימה, את מנח הפה, ועוד... אם אנחנו חווים קושי גדול, אפשר לפתוח את העיניים ולהתמקד בנקודה אחת (עדיף נקודה מוארת) או לשנות את התנוחה.
כוונה: הרבה פעמים נוכל להתגבר על העייפות בזמן התרגול אם ניגש לתרגול עם כוונה- שבתרגול הזה נישאר בתשומת לב מלאה למה שקורה כרגע.
חוסר שקט ודאגה:
חוסר שקט הוא מצב של התרגשות יתרה או סערה בתודעה שלנו, שלא מאפשר לנו לראות את התמונה המלאה. חוסר השקט יכול לנבוע ממקורות שונים שלרוב מתקשרים בחרטה או שיפוטיות כלפי דברים שעשינו בעבר, או דאגה, תכנונים ועצבנות כלפי תוכניות עתידיות.
איך נוכל להתמודד עם חוסר השקט?
ננסה לספור נשימות עד שנרגיש שהתודעה חוזרת למצב מאוזן. אפשר להתמקד באופן מיוחד בנשיפה.
למי שרוצה לנסות- ישנו תרגול בודהיסטי שנקרא Loving kindness שכולל 4 אמרות, ומטרתו להשקיט את התודעה וגם להרחיב את יכולת הקבלה והנדיבות שלנו. נסו לחזור על המשפטים הבאים בשקט: "לו אהיה מאושר, לו אהיה שליו, לו אהיה בטוב, לו אהיה מוגן".
ספק וחוסר וודאות:
הספק יכול להיות קשור בתרגול עצמו (האם אני מסוגל/ת? האם זאת הדרך הנכונה? האם הלימוד מתאים?) ויכול גם להיות קשור בספקות שעולים בנו מחיי היום יום. זה מצב של הססנות שלא מאפשר לנו להיות נוכחים בסיטואציה במלואה.
איך נתמודד עם הספק?
כשעולים לנו ספקות במהלך התרגול, אפשר לנסות לשים אותם בצד, להחליט לעסוק בהם "אחר כך". אם לאחר התרגול הם עוד נוכחים, כדאי לשתף את המורה, מתרגלים אחרים או את הסביבה שלנו בנוגע לספקות שעלו וכך להגיע לתרגול הבא כשהספק קיבל מענה עד כמה שניתן.
לסיום- באופן כללי, כשאנחנו חווים חוויה לא נעימה, כלומר, כשאורח לא רצוי מגיע לביקור, התודעה באופן אוטומטי מנסה להזיז אותו מאיתנו, אבל האורח מאוד רוצה להישאר.. וכך מתחיל מאבק והנוכחות שלו רק מקבלת יותר ויותר מקום. לכן, אם דווקא ניתן לו מקום, יהיה לו מרחב תנועה ולנו תהיה האפשרות להתבונן בו ולחקור אותו מבלי שיצבע את המציאות שלנו באופן מוחלט. פעמים רבות גם יספיק שרק נזהה את האורח והוא כבר יחלוף לו מהתודעה שלנו... ולפעמים נרגיש שהוא כאן כדי להישאר לזמן מה, אז נציע לו לשבת בנוחות בספת התודעה שלנו ונתבונן ונחקור אותו מתוך סקרנות.