top of page
  • ronkahana

דפוסי קשר כמפה לתרגול מיינדפולנס - חלק ב' (התקשרות נמנעת)

עודכן: 30 באוג׳ 2023


בקטע הקריאה הקודם (חלק א') תיארתי שני דפוסים עיקריים של קשר לא בטוח – מודל מבטל/נמנע, ומודל חרד/מוטרד (avoidant-dismissive, anxious-preoccupied).


חשוב בהזדמנות זו לציין, שהמודלים הם מודלים, אנחנו לא משתמשים בהם תמיד, אבל הם דומיננטיים במיוחד כשאנחנו חויים פגיעות וקושי במערכות היחסים שלנו. יכול גם להיות שקשר נוכחי שלנו, זוגי או משפחתי - הוא בסך הכל בטוח במאפיינים שלו, אבל הדפוסים הלא בטוחים שלנו יופעלו בו ברגעים שונים של קושי.


מאחר ותרגול מדיטציה ומיינדפולנס הם בין השאר כלים ללמידה חוויתית, נקדיש את הדקות הקרובות להציע כמה הצעות אל איך לכוונן את הלמידה הזאת כך שתרגול מיינדפולנס יהיה תורם ותומך להתפתחות שלנו גם בהקשר של יחסים ושל וויסות רגשי. בתוך זה, אפשר גם לראות איך לפעמים העקרונות של מיינדפולנס או עקרונות התפיסה הבודהיסטית, כשאינם מותאמים לצורך ולאתגר האישי שלנו - יכולים להמשיך וללמד אותנו לדבוק באסטרטגיה הישנה והמצמצת שלנו, דרכה אנחנו מתמודדים עם חוסר בטחון בקשר ועם החוויה הרגשית שלנו.


למשל - רבים ממי שמוצאים את דרכם לעולם הבודהיזם והמדיטציה ולתרגול מיינדפולנס, מוצאים שם עוד ועוד חיזוקים לדפוס ההתקשרות הנמנע/מבטל שהתפתח אצלם בעבר. תרגול מיינדפולנס יכול לחזק את התפיסה לפיה אני צריך להתמודד עם הדברים לבד, הכל בתודעה ובדפוסים שלי. גם הצמצום של העולם הרגשי ועולם הצרכים, יכולים לקבל תמיכה סמויה מעקרונות התרגול. אנחנו עלולים להמשיך וללמוד שמה שצריך לעשות עם רגשות זה להכיל ולווסת אותם לבד ולא לבטא אותם ולהיות איתם ביחד.


אני יכול לספר באופן אישי, כבעל דפוס התקשרות נמנע/מבטל בגמילה, שככל שהעמקתי בעולם היחסים והטיפול הבינאישי, ראיתי כמה הכלים הרבים שיש לי מעולם המדיטציה לפעמים לא נגישים ולא ניתנים ליישום בעולם היחסים. בשנים האחרונות, כמדריך בהכשרות מטפלים בטיפול מבוסס מיינדפולנס, אני רואה לא פעם איך מגיעים מתרגלי מדיטציה וותיקים ומורים בכירים למיינדפולנס, ומבינים פתאום שיש עולם שלם של קשר שבו הם צריכים ללמוד תנועות שונות וחדשות כדי להרגיש בטחון וקרבה ונוכחות.


החיבור וההתאמה בין המודלים והדפוסים שלנו בתוך קשר ומול החוויה הרגשית שלנו, לבין תרגול מיינדפולנס ומדיטציה, הוא נושא שלם ועמוק שעוד מצריך העמקה ומחקר והתייחסות.

בנתיים, מצרף כאן כמה הצעות על איך להתאים ולתעדף את העקרונות של תרגול מיינדפולנס ומדיטציה לדפוסי ההתקשרות השונים שלנו ולאתגרים שבאים איתם.


מודל התקשרות נמנע/מבטל:

במודל הזה, האתגרים העיקריים הם בתחום של להיות בקשר עם הרגש שלי, לתת ביטוי לצרכים, לתת חשיבות לדברים ולא להקטין אותם, להיתמך ולהעזר. ברמה החווייתית, להיות בעוררות גבוהה, להתקרב ולהיות במגע, ולהסכים להיות קצת בחוסר שליטה. לפני שנציע הצעות בהקשר של תרגול מיינדפולנס, נזכיר שהמודל/דפוס הנמנע הוא כלי ששומר ומגן עלינו, ואנחנו לא רוצים לפרוץ אותו בכך, טוב שהוא שם. השאיפה היא לחוות לאט לאט רגעים קצרים של חוויה משלימה, וללמוד שזה אפשרי וניתן להכלה. כמובן שהיינו רוצים שמה שיכול להחוות עם עצמי בתרגול יוכל עם הזמן גם להיות נוכח וחי ולקבל ביטוי גם בתוך קשר. ואחרי ההקדמה - כמה הצעות:

1) לתת זמן והכרה לכוונה שלנו. כי בעולם פנימי שבו הרצונות והצרכים שלי נאלצו להצטמצם ולהתבטל, חשוב מאוד להכיר בכוונה ובחשיבות שלה, ובאפשרות לשבת לתרגול כי אני רוצה, כי משהו חשוב לי, כי זה בשבילי.

אפשר למשל להיזכר בכוונה גם לפני התרגול וגם אחריו, ופשוט לשבת איתה לכמה רגעים. 2) תרגול מיינדפולנס מוכוון סיטואציה או זיכרון רגשי. כי בעולם פנימי שבו מסוכן להרגיש או צריך לכבות ולצמצם את הרגש, ככל שנוכל יותר להתקרב לעולם הרגשי ולהיות איתו במגע, זה יהיה יותר מיטיב עבורנו.

אפשר למשל אחרי כמה דקות של נוכחות ותשומת לחוויה בהווה, להיזכר באופן מכוון באירוע מעורר או מפעיל רגשית, מתוך כוונה להרגיש ולתת מקום למה שזה מעלה בי. תשומת לב לחוויה הרגשית בגוף, באופן שלא מנסה להקטין או לבטל אותה, יכולה להיות מיטיבה מאוד.


3) להתנסות בתרגול איכויות התודעה והלב - "מטהה". תרגולים אלה מקרבים אותנו לחוויה הרגשית שלנו ולקשר שלנו עם האחר. האיכויות הקלאסיות של התרגול הן של אהבה וחברות, חמלה ושמחה, כשאת כולן כדאי קודם כל להפנות אל עצמנו, ומשם להפנות לאדם קרוב, ובהמשך גם לאנשים נוספים שהיחס אליהם הוא נייטרלי יותר. בתרגולים כאלה, בטח למי שבא עם דפוס התקשרות של הימנעות וצמצום החוויה הרגשית - יכול להיות שמה שיופיע לא פעם תהיה חוויה של אדישות או קושי להתחבר לאיכות הרגשית שאנחנו מכוונים אליה, זה ממש בסדר, כמו כל דבר זה תרגול שלוקח קצת זמן והתנסות. ראו הקלטה להתנסות בתרגול מטהה בעמוד ההקלטות לתרגול כאן באתר.


4) לרכב על גלים של עוררות. חלק מהאתגר בדפוסי התקשרות נמנעת הוא להיות בקשר עם החיות והעוררות והאנרגטיות שלנו. כאמור, זה כנראה חלק ממה שלמדנו לצמצם ולכבות כדי לשמור על עצמנו ועל הקשר בעבר.

בתוך תרגול מיינדפולנס, אפשר לנצל רגעים של עוררות גבוהה, בין אם זה בעקבות רעשים מבחוץ, רגעים של דאגה ומתח או כעס, כדי להיות בקשר עם החיות והעוררות שלנו. דרך טובה לעשות את זה, תהיה לבדוק באותם רגעים של עוררות גבוהה - מה נעים בזה? לפעמים נזהה שם תחושת חיות, לפעמים כוח, לפעמים עירנות. היכולת להתקרב שוב ושוב לחיות ולעוררות שלנו מבלי לצמצם אותה יכולה להיות מיטיבה מאוד, בטח אם נזכור עם הזמן לעשות את זה גם ברגעים של עוררות וחיות במהלך היום.


5) מאחר ודפוס של הימנעות מביא איתו יכולות מרשימות של שליטה בקשב שלנו (למדנו איך להתרחק, לצמצם, לא להרגיש ולא לבטא), יכול להיות טוב להעזר במגוון של תרגולי מיינדפונלס כדי להתנסות קצת בחוסר שליטה בקשב. תרגול מוצלח שמאפשר את זה הוא תרגול של קשב פתוח, שבו אנחנו פשוט מאפשרים לכל מה שמגיע להיות חלק מהחוויה, ורק עוקבים אחרי התנועה הלא רצונית של הקשב מדבר לדבר. ניתן להעזר בהקלטות באתר של תרגול קשב פתוח ולהתנסות בזה.


עוד כמה הצעות קטנות למי שרוצה קצת להגמיש דפוסים של התקשרות נמנעת: להתנסות בשיתוף של החוויה בתרגול, בדגש על רגעים של פגיעות וקושי, להתחיל את התרגול בכמה שניות של מחשבה על איזושהי דמות תומכת (אדם קרוב) וכמו לקחת את התמיכה שלה איתנו לתוך התרגול.

אחרי כל אלה, אולי האפשרות הכי משמעותית מתוך תרגול מיינדפונלס בהקשר של דפוס התקשרות נמנע/מבטל, היא היכולת להיות בתשומת לב לחוויה שלי בתוך קשר, להכיר במה שאני חווה ומרגיש ולשתף בזה. בהצלחה (:






פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page