טיפול טראומה והגוף

למה הגוף הוא נשמה, שלוש אמירות על משבר וטראומה ושלוש על לימוד ותרגול משותף.

(ותראו איך אנחנו מסדרים יפה דברים בשלשות לקראת המשטר הצבאי).

למה משבר וטראומה עכשיו?

1. כי לזה, כולנו בקבוצת סיכון כרגע.

2. כי כל הזמן אומרים לנו מה לעשות עם הגוף שלנו (בעיקר מה לא) אבל לא ממש מספרים לנו מה לעשות עם החוויה שלנו.

בקצרה - בתקופה של משבר, אנחנו יכולים למצוא את עצמנו ברגעים של פחד ותחושת סכנה משמעותית.

זה יכול להיות פחד על החיים שלנו ממש פיזית, אבל גם פחד על הזהות שלנו (העבודה או המקצוע, תחושת המשמעות ועוד). לפעמים הפחד הזה גדול ומורגש, לפעמים הוא מודחק יפה יפה כמו שמלמדים אותנו.

שלושה דברים שכדאי לזכור?

1. הגוף שלנו הוא נשמה:

חוויה של חרדה ופחד במצבי משבר (גם של עצב ותסכול ובעצם הכל), היא תגובה בריאה, אפילו גאונית של הגוף שלנו. הוא יודע שצריך להיות מוכנים, דרוכים, שצריך להגיב למשהו לא ידוע. זאת ממש יכולת על שיש לגוף שלנו, להיות בלחץ במצבים כאלה.

מוזמנים/ות לנסות ממש להעריך את זה כשזה קורה, להגיד לגוף שהוא חכם ונשמה וכפרה עליו ותודה. זה מרגיש מוזר בהתחלה, זה מרגיש מוזר גם בהמשך. אבל זה מאוד משתלם.

2. כדי שחוויה קשה לא תהפוך לטראומה צריך לתת לגוף "לפרוק" אותה:

מה שגורם לחוויה טראומתית להישאר ולשנות לנו את החיווטים והחיבורים במוח ובגוף, זה שאנחנו לא פורקים את האנרגיה הזאת החוצה, היא נשארת שם כלואה בפנים ואז משתחזרת שוב ושוב גם כשכבר אין בה צורך במשך שנים.

לפרוק זה להרגיש, זה להיות ערים לזה שמשהו קיים, זה לספר, זה גם לבכות או לרעוד או לכעוס ולזעום, כל מה שלא כולא את האנרגיה הזאת בגוף ונותן לה מקום.

3. כשיש חוויה משברית צריך למצוא משאבים ולהתחזק:

להתחזק זה למצוא מקומות של יציבות, של וודאות, של סקרנות ועניין, של נתינה ויצירתיות וכל מה שבא לכם שעושה לכם טוב ונותן כח. נשמע בנאלי בטח, ועדיין רובנו לא עושים את זה.

--------------------------------------------------

התמונה המצורפת היא ממחקר שעוזר לבדוק באיזה אופן בדיוק הגוף הוא נשמה בכל מצב.